התקרר

Hebrew

Root
ק־ר־ר (q-r-r)

Verb

הִתְקָרֵר • (hitkarér) (hitpa'el construction)

1. (intransitive) To cool, cool off, cool down: to become colder.

Conjugation

Conjugation of הִתְקָרֵר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְקָרֵר action noun: הִתְקָרְרוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְקָרַרְתִּי		הִתְקָרַרְנוּ
	second	הִתְקָרַרְתָּ	הִתְקָרַרְתְּ	הִתְקָרַרְתֶּם	הִתְקָרַרְתֶּן
	third	הִתְקָרֵר	הִתְקָרְרָה	הִתְקָרְרוּ
present		מִתְקָרֵר	מִתְקָרֶרֶת	מִתְקָרְרִים	מִתְקָרְרוֹת
future	first	אֶתְקָרֵר		נִתְקָרֵר
	second	תִּתְקָרֵר	תִּתְקָרְרִי	תִּתְקָרְרוּ	תִּתְקָרֵרְנָה1
	third	יִתְקָרֵר	תִּתְקָרֵר	יִתְקָרְרוּ	תִּתְקָרֵרְנָה1
imperative		הִתְקָרֵר	הִתְקָרְרִי	הִתְקָרְרוּ	הִתְקָרֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• הִתְקָרְרוּת (hikar'rút)