התקהל

Hebrew

Root
ק־ה־ל (q-h-l)
7 terms

Verb

הִתְקַהֵל • (hitkahél) (hitpa'el construction)

1. (intransitive) congregate, assemble, gather

Conjugation

Conjugation of הִתְקַהֵל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְקַהֵל action noun: הִתְקַהֲלוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְקַהַלְתִּי		הִתְקַהַלְנוּ
	second	הִתְקַהַלְתָּ	הִתְקַהַלְתְּ	הִתְקַהַלְתֶּם	הִתְקַהַלְתֶּן
	third	הִתְקַהֵל	הִתְקַהֲלָה	הִתְקַהֲלוּ
present		מִתְקַהֵל	מִתְקַהֶלֶת	מִתְקַהֲלִים	מִתְקַהֲלוֹת
future	first	אֶתְקַהֵל		נִתְקַהֵל
	second	תִּתְקַהֵל	תִּתְקַהֲלִי	תִּתְקַהֲלוּ	תִּתְקַהֵלְנָה1
	third	יִתְקַהֵל	תִּתְקַהֵל	יִתְקַהֲלוּ	תִּתְקַהֵלְנָה1
imperative		הִתְקַהֵל	הִתְקַהֲלִי	הִתְקַהֲלוּ	הִתְקַהֵלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.