התפשט

Hebrew

Root
פ־שׁ־ט (p-sh-ṭ)
10 terms

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /hitpaˈʃet/

Verb

הִתְפַּשֵּׁט • (hitpashét) (hitpa'el construction)

1. (intransitive) to undress, to get undressed
2. (intransitive) to spread
3. (intransitive) to extend
4. (intransitive) to be disseminated

Conjugation

Conjugation of הִתְפַּשֵּׁט (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהִתְפַּשֵּׁט
		action noun		הִתְפַּשְּׁטוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִתְפַּשַּׁטְתִּי		הִתְפַּשַּׁטְנוּ
	second	הִתְפַּשַּׁטְתָּ	הִתְפַּשַּׁטְתְּ	הִתְפַּשַּׁטְתֶּם	הִתְפַּשַּׁטְתֶּן
	third	הִתְפַּשֵּׁט	הִתְפַּשְּׁטָה	הִתְפַּשְּׁטוּ
present		מִתְפַּשֵּׁט	מִתְפַּשֶּׁטֶת	מִתְפַּשְּׁטִים	מִתְפַּשְּׁטוֹת
future	first	אֶתְפַּשֵּׁט		נִתְפַּשֵּׁט
	second	תִּתְפַּשֵּׁט	תִּתְפַּשְּׁטִי	תִּתְפַּשְּׁטוּ	תִּתְפַּשֵּׁטְנָה1
	third	יִתְפַּשֵּׁט	תִּתְפַּשֵּׁט	יִתְפַּשְּׁטוּ	תִּתְפַּשֵּׁטְנָה1
imperative		הִתְפַּשֵּׁט	הִתְפַּשְּׁטִי	הִתְפַּשְּׁטוּ	הִתְפַּשֵּׁטְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.