התפרד

Hebrew

Root
פ־ר־ד (p-r-d)
6 terms

Verb

הִתְפָּרֵד • (hitparéd) (hitpa'el construction)

1. (intransitive) to go different ways; to branch out; to split up

Conjugation

Conjugation of הִתְפָּרֵד (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהִתְפָּרֵד
		action noun		הִתְפָּרְדוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִתְפָּרַדְתִּי		הִתְפָּרַדְנוּ
	second	הִתְפָּרַדְתָּ	הִתְפָּרַדְתְּ	הִתְפָּרַדְתֶּם	הִתְפָּרַדְתֶּן
	third	הִתְפָּרֵד	הִתְפָּרְדָה	הִתְפָּרְדוּ
present		מִתְפָּרֵד	מִתְפָּרֶדֶת	מִתְפָּרְדִים	מִתְפָּרְדוֹת
future	first	אֶתְפָּרֵד		נִתְפָּרֵד
	second	תִּתְפָּרֵד	תִּתְפָּרְדִי	תִּתְפָּרְדוּ	תִּתְפָּרֵדְנָה1
	third	יִתְפָּרֵד	תִּתְפָּרֵד	יִתְפָּרְדוּ	תִּתְפָּרֵדְנָה1
imperative		הִתְפָּרֵד	הִתְפָּרְדִי	הִתְפָּרְדוּ	הִתְפָּרֵדְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.