התפספס

Hebrew

Root
פ־ס־פ־ס (p-s-p-s)

Verb

הִתְפַסְפֵס • (hitfasfes) (hitpa'el construction)

1. (slang) to fall through, fail to happen

Conjugation

Conjugation of הִתְפַסְפֵס (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְפַסְפֵס action noun: הִתְפַסְפְסוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְפַסְפַסְתִּי		הִתְפַסְפַסְנוּ
	second	הִתְפַסְפַסְתָּ	הִתְפַסְפַסְתְּ	הִתְפַסְפַסְתֶּם	הִתְפַסְפַסְתֶּן
	third	הִתְפַסְפֵס	הִתְפַסְפְסָה	הִתְפַסְפְסוּ
present		מִתְפַסְפֵס	מִתְפַסְפֶסֶת	מִתְפַסְפְסִים	מִתְפַסְפְסוֹת
future	first	אֶתְפַסְפֵס		נִתְפַסְפֵס
	second	תִּתְפַסְפֵס	תִּתְפַסְפְסִי	תִּתְפַסְפְסוּ	תִּתְפַסְפֵסְנָה1
	third	יִתְפַסְפֵס	תִּתְפַסְפֵס	יִתְפַסְפְסוּ	תִּתְפַסְפֵסְנָה1
imperative		הִתְפַסְפֵס	הִתְפַסְפְסִי	הִתְפַסְפְסוּ	הִתְפַסְפֵסְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.