התפורר

Hebrew

Root
פ־ר־ר (p-r-r)
7 terms

Verb

הִתְפּוֹרֵר • (hitporér) (hitpa'el construction)

1. to disintegrate

Conjugation

Conjugation of הִתְפּוֹרֵר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהִתְפּוֹרֵר
		action noun		הִתְפּוֹרְרוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִתְפּוֹרַרְתִּי		הִתְפּוֹרַרְנוּ
	second	הִתְפּוֹרַרְתָּ	הִתְפּוֹרַרְתְּ	הִתְפּוֹרַרְתֶּם	הִתְפּוֹרַרְתֶּן
	third	הִתְפּוֹרֵר	הִתְפּוֹרְרָה	הִתְפּוֹרְרוּ
present		מִתְפּוֹרֵר	מִתְפּוֹרֶרֶת	מִתְפּוֹרְרִים	מִתְפּוֹרְרוֹת
future	first	אֶתְפּוֹרֵר		נִתְפּוֹרֵר
	second	תִּתְפּוֹרֵר	תִּתְפּוֹרְרִי	תִּתְפּוֹרְרוּ	תִּתְפּוֹרֵרְנָה1
	third	יִתְפּוֹרֵר	תִּתְפּוֹרֵר	יִתְפּוֹרְרוּ	תִּתְפּוֹרֵרְנָה1
imperative		הִתְפּוֹרֵר	הִתְפּוֹרְרִי	הִתְפּוֹרְרוּ	הִתְפּוֹרֵרְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• “התפורר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language