התנשק

Hebrew

Root
נ־שׁ־ק (n-sh-q)

Verb

הִתְנַשֵּׁק • (hitnashék) (hitpa'el construction)

1. (reciprocal) to kiss, to make out

   הם תמיד מתנשקים.

   They are always kissing [each other].

   היא אוהבת להתנשק איתו.

   She loves making out with him

Conjugation

Conjugation of הִתְנַשֵּׁק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְנַשֵּׁק action noun: הִתְנַשְּׁקוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְנַשַּׁקְתִּי		הִתְנַשַּׁקְנוּ
	second	הִתְנַשַּׁקְתָּ	הִתְנַשַּׁקְתְּ	הִתְנַשַּׁקְתֶּם	הִתְנַשַּׁקְתֶּן
	third	הִתְנַשֵּׁק	הִתְנַשְּׁקָה	הִתְנַשְּׁקוּ
present		מִתְנַשֵּׁק	מִתְנַשֶּׁקֶת	מִתְנַשְּׁקִים	מִתְנַשְּׁקוֹת
future	first	אֶתְנַשֵּׁק		נִתְנַשֵּׁק
	second	תִּתְנַשֵּׁק	תִּתְנַשְּׁקִי	תִּתְנַשְּׁקוּ	תִּתְנַשֵּׁקְנָה1
	third	יִתְנַשֵּׁק	תִּתְנַשֵּׁק	יִתְנַשְּׁקוּ	תִּתְנַשֵּׁקְנָה1
imperative		הִתְנַשֵּׁק	הִתְנַשְּׁקִי	הִתְנַשְּׁקוּ	הִתְנַשֵּׁקְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.