התמצא

Hebrew

Root
מ־צ־א (m-ts-ʾ)

Verb

הִתְמַצֵּא • (hitmatsé) (hitpa'el construction)

1. to be familiar (with)

   אני לא מתמצא במקום הזה.

   ani lo mitmatse bamakom haze.

   I'm not familiar with this place. / I don't know my way around this place.

Conjugation

Conjugation of הִתְמַצֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְמַצֵּא action noun: הִתְמַצְּאוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְמַצֵּאתִי		הִתְמַצֵּאנוּ
	second	הִתְמַצֵּאתָ	הִתְמַצֵּאת	הִתְמַצֵּאתֶם	הִתְמַצֵּאתֶן
	third	הִתְמַצֵּא	הִתְמַצְּאָה	הִתְמַצְּאוּ
present		מִתְמַצֵּא	מִתְמַצֵּאת	מִתְמַצְּאִים	מִתְמַצְּאוֹת
future	first	אֶתְמַצֵּא		נִתְמַצֵּא
	second	תִּתְמַצֵּא	תִּתְמַצְּאִי	תִּתְמַצְּאוּ	תִּתְמַצֶּאנָה1
	third	יִתְמַצֵּא	תִּתְמַצֵּא	יִתְמַצְּאוּ	תִּתְמַצֶּאנָה1
imperative		הִתְמַצֵּא	הִתְמַצְּאִי	הִתְמַצְּאוּ	הִתְמַצֶּאנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “התמצא” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language