התמלא

Hebrew

Root
מ־ל־א (m-l-ʾ)

Verb

הִתְמַלֵּא • (hitmalé) (hitpa'el construction)

1. (intransitive) To fill up, to become full, to fill out physically.

Conjugation

Conjugation of הִתְמַלֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְמַלֵּא action noun: הִתְמַלְּאוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְמַלֵּאתִי		הִתְמַלֵּאנוּ
	second	הִתְמַלֵּאתָ	הִתְמַלֵּאת	הִתְמַלֵּאתֶם	הִתְמַלֵּאתֶן
	third	הִתְמַלֵּא	הִתְמַלְּאָה	הִתְמַלְּאוּ
present		מִתְמַלֵּא	מִתְמַלֵּאת	מִתְמַלְּאִים	מִתְמַלְּאוֹת
future	first	אֶתְמַלֵּא		נִתְמַלֵּא
	second	תִּתְמַלֵּא	תִּתְמַלְּאִי	תִּתְמַלְּאוּ	תִּתְמַלֶּאנָה1
	third	יִתְמַלֵּא	תִּתְמַלֵּא	יִתְמַלְּאוּ	תִּתְמַלֶּאנָה1
imperative		הִתְמַלֵּא	הִתְמַלְּאִי	הִתְמַלְּאוּ	הִתְמַלֶּאנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.