התמכר

Hebrew

Etymology

Root
מ־כ־ר (m-k-r)

From the root מ־כ־ר (m-k-r).

Verb

הִתְמַכֵּר • (hitmakér) (hitpa'el construction)

1. To become addicted, to get hooked.
   • 2011 January 24, Lili Siearadzki (לילי שרצקי),‎ “הצד המכוער של הסכין: התמכרה לניתוחים” (hatsád ham'kho'ár shél hasakín: hitmak'rá l'nitukhím, “The Dark Side of the Knife: [She] Became Addicted to Surgery”), on mako.

Conjugation

Conjugation of הִתְמַכֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְמַכֵּר action noun: הִתְמַכְּרוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְמַכַּרְתִּי		הִתְמַכַּרְנוּ
	second	הִתְמַכַּרְתָּ	הִתְמַכַּרְתְּ	הִתְמַכַּרְתֶּם	הִתְמַכַּרְתֶּן
	third	הִתְמַכֵּר	הִתְמַכְּרָה	הִתְמַכְּרוּ
present		מִתְמַכֵּר	מִתְמַכֶּרֶת	מִתְמַכְּרִים	מִתְמַכְּרוֹת
future	first	אֶתְמַכֵּר		נִתְמַכֵּר
	second	תִּתְמַכֵּר	תִּתְמַכְּרִי	תִּתְמַכְּרוּ	תִּתְמַכֵּרְנָה1
	third	יִתְמַכֵּר	תִּתְמַכֵּר	יִתְמַכְּרוּ	תִּתְמַכֵּרְנָה1
imperative		הִתְמַכֵּר	הִתְמַכְּרִי	הִתְמַכְּרוּ	הִתְמַכֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.