התחנן

Hebrew

Root
ח־נ־ן (kh-n-n)
5 terms

Verb

הִתְחַנֵּן • (hitkhanén) (hitpa'el construction)

1. to beg, to implore

Conjugation

Conjugation of הִתְחַנֵּן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְחַנֵּן action noun: הִתְחַנְּנוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְחַנַּנְתִּי		הִתְחַנַּנּוּ
	second	הִתְחַנַּנְתָּ	הִתְחַנַּנְתְּ	הִתְחַנַּנְתֶּם	הִתְחַנַּנְתֶּן
	third	הִתְחַנֵּן	הִתְחַנְּנָה	הִתְחַנְּנוּ
present		מִתְחַנֵּן	מִתְחַנֶּנֶת	מִתְחַנְּנִים	מִתְחַנְּנוֹת
future	first	אֶתְחַנֵּן		נִתְחַנֵּן
	second	תִּתְחַנֵּן	תִּתְחַנְּנִי	תִּתְחַנְּנוּ	תִּתְחַנֵּנָּה1
	third	יִתְחַנֵּן	תִּתְחַנֵּן	יִתְחַנְּנוּ	תִּתְחַנֵּנָּה1
imperative		הִתְחַנֵּן	הִתְחַנְּנִי	הִתְחַנְּנוּ	הִתְחַנֵּנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.