התווה

Hebrew

Root
ת־ו־ה (t-w-h)
4 terms

Verb

התווה / הִתְוָה • (hitvá) (hif'il construction)

1. to lay out, to set out
2. to outline, to delineate, to sketch

Conjugation

Conjugation of הִתְוָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהַתְווֹת
		action noun		התווה
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִתְוֵיתִי		הִתְוֵינוּ
	second	הִתְוֵיתָ	הִתְוֵית	הִתְוֵיתֶם	הִתְוֵיתֶן
	third	הִתְוָה	הִתְוְתָה	הִתְווּ
present		מַתְוֶה	מַתְוָה	מַתְוִים	מַתְווֹת
future	first	אַתְוֶה		נַתְוֶה
	second	תַּתְוֶה	תַּתְוִי	תַּתְווּ	תַּתְוֶינָה1
	third	יַתְוֶה	תַּתְוֶה	יַתְווּ	תַּתְוֶינָה1
imperative		הַתְוֵה	הַתְוִי	הַתְווּ	הַתְוֶינָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• “התווה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language