התגלח

Hebrew

Root
ג־ל־ח (g-l-kh)
4 terms

Verb

הִתְגַלֵּחַ • (hitgaléakh) (hitpa'el construction) (intransitive)

1. to shave (oneself)

Conjugation

Conjugation of הִתְגַּלֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהִתְגַּלֵּחַ
		action noun		הִתְגַּלְּחוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִתְגַּלַּחְתִּי		הִתְגַּלַּחְנוּ
	second	הִתְגַּלַּחְתָּ	הִתְגַּלַּחְתְּ	הִתְגַּלַּחְתֶּם	הִתְגַּלַּחְתֶּן
	third	הִתְגַּלֵּחַ	הִתְגַּלְּחָה	הִתְגַּלְּחוּ
present		מִתְגַּלֵּחַ	מִתְגַּלַּחַת	מִתְגַּלְּחִים	מִתְגַּלְּחוֹת
future	first	אֶתְגַּלֵּחַ		נִתְגַּלֵּחַ
	second	תִּתְגַּלֵּחַ	תִּתְגַּלְּחִי	תִּתְגַּלְּחוּ	תִּתְגַּלַּחְנָה1
	third	יִתְגַּלֵּחַ	תִּתְגַּלֵּחַ	יִתְגַּלְּחוּ	תִּתְגַּלַּחְנָה1
imperative		הִתְגַּלֵּחַ	הִתְגַּלְּחִי	הִתְגַּלְּחוּ	הִתְגַּלַּחְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.