התגלה

Hebrew

Root
ג־ל־ה (g-l-h)

Verb

הִתְגַּלָּה • (hitgalá) (hitpa'el construction)

1. to be discovered, to emerge

Conjugation

Conjugation of הִתְגַּלָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְגַּלּוֹת action noun: הִתְגַּלּוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְגַּלֵּיתִי		הִתְגַּלֵּינוּ
	second	הִתְגַּלֵּיתָ	הִתְגַּלֵּית	הִתְגַּלֵּיתֶם	הִתְגַּלֵּיתֶן
	third	הִתְגַּלָּה	הִתְגַּלְּתָה	הִתְגַּלּוּ
present		מִתְגַּלֶּה	מִתְגַּלָּה	מִתְגַּלִּים	מִתְגַּלּוֹת
future	first	אֶתְגַּלֶּה		נִתְגַּלֶּה
	second	תִּתְגַּלֶּה	תִּתְגַּלִּי	תִּתְגַּלּוּ	תִּתְגַּלֶּינָה1
	third	יִתְגַּלֶּה	תִּתְגַּלֶּה	יִתְגַּלּוּ	תִּתְגַּלֶּינָה1
imperative		הִתְגַּלֵּה	הִתְגַּלִּי	הִתְגַּלּוּ	הִתְגַּלֶּינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.