התגונן

Hebrew

Root
ג־נ־ן (g-n-n)

Verb

הִתְגּוֹנֵן • (hitgonén) (hitpa'el construction)

1. to defend oneself

Conjugation

Conjugation of הִתְגּוֹנֵן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְגּוֹנֵן action noun: הִתְגּוֹנְנוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְגּוֹנַנְתִּי		הִתְגּוֹנַנּוּ
	second	הִתְגּוֹנַנְתָּ	הִתְגּוֹנַנְתְּ	הִתְגּוֹנַנְתֶּם	הִתְגּוֹנַנְתֶּן
	third	הִתְגּוֹנֵן	הִתְגּוֹנְנָה	הִתְגּוֹנְנוּ
present		מִתְגּוֹנֵן	מִתְגּוֹנֶנֶת	מִתְגּוֹנְנִים	מִתְגּוֹנְנוֹת
future	first	אֶתְגּוֹנֵן		נִתְגּוֹנֵן
	second	תִּתְגּוֹנֵן	תִּתְגּוֹנְנִי	תִּתְגּוֹנְנוּ	תִּתְגּוֹנֵנָּה1
	third	יִתְגּוֹנֵן	תִּתְגּוֹנֵן	יִתְגּוֹנְנוּ	תִּתְגּוֹנֵנָּה1
imperative		הִתְגּוֹנֵן	הִתְגּוֹנְנִי	הִתְגּוֹנְנוּ	הִתְגּוֹנֵנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “התגונן” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language