התאסלם

Hebrew

Root
א־ס־ל־ם (ʾ-s-l-m)

Verb

הִתְאַסְלֵם • (hitaslém) (hitpa'el construction)

1. to convert to Islam

Conjugation

Conjugation of הִתְאַסְלֵם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְאַסְלֵם action noun: הִתְאַסְלְמוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְאַסְלַמְתִּי		הִתְאַסְלַמְנוּ
	second	הִתְאַסְלַמְתָּ	הִתְאַסְלַמְתְּ	הִתְאַסְלַמְתֶּם	הִתְאַסְלַמְתֶּן
	third	הִתְאַסְלֵם	הִתְאַסְלְמָה	הִתְאַסְלְמוּ
present		מִתְאַסְלֵם	מִתְאַסְלֶמֶת	מִתְאַסְלְמִים	מִתְאַסְלְמוֹת
future	first	אֶתְאַסְלֵם		נִתְאַסְלֵם
	second	תִּתְאַסְלֵם	תִּתְאַסְלְמִי	תִּתְאַסְלְמוּ	תִּתְאַסְלֵמְנָה1
	third	יִתְאַסְלֵם	תִּתְאַסְלֵם	יִתְאַסְלְמוּ	תִּתְאַסְלֵמְנָה1
imperative		הִתְאַסְלֵם	הִתְאַסְלְמִי	הִתְאַסְלְמוּ	הִתְאַסְלֵמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.