התאושש

Hebrew

Root
א־שׁ־שׁ (ʾ-sh-sh)

Verb

הִתְאוֹשֵׁשׁ • (hit'oshésh) (hitpa'el construction)

1. to recuperate, recover (especially from an illness)

Conjugation

Conjugation of הִתְאוֹשֵׁשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְאוֹשֵׁשׁ action noun: הִתְאוֹשְׁשׁוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי		הִתְאוֹשַׁשְׁנוּ
	second	הִתְאוֹשַׁשְׁתָּ	הִתְאוֹשַׁשְׁתְּ	הִתְאוֹשַׁשְׁתֶּם	הִתְאוֹשַׁשְׁתֶּן
	third	הִתְאוֹשֵׁשׁ	הִתְאוֹשְׁשָׁה	הִתְאוֹשְׁשׁוּ
present		מִתְאוֹשֵׁשׁ	מִתְאוֹשֶׁשֶׁת	מִתְאוֹשְׁשִׁים	מִתְאוֹשְׁשׁוֹת
future	first	אֶתְאוֹשֵׁשׁ		נִתְאוֹשֵׁשׁ
	second	תִּתְאוֹשֵׁשׁ	תִּתְאוֹשְׁשִׁי	תִּתְאוֹשְׁשׁוּ	תִּתְאוֹשֵׁשְׁנָה1
	third	יִתְאוֹשֵׁשׁ	תִּתְאוֹשֵׁשׁ	יִתְאוֹשְׁשׁוּ	תִּתְאוֹשֵׁשְׁנָה1
imperative		הִתְאוֹשֵׁשׁ	הִתְאוֹשְׁשִׁי	הִתְאוֹשְׁשׁוּ	הִתְאוֹשֵׁשְׁנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.