השתנק

Hebrew

Root
שׁ־נ־ק (sh-n-q)
1 term

Verb

הִשְׁתַּנֵּק • (hishtanék) (hitpa'el construction)

1. to choke

Conjugation

Conjugation of הִשְׁתַּנֵּק (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהִשְׁתַּנֵּק
		action noun		הִשְׁתַּנְּקוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִשְׁתַּנַּקְתִּי		הִשְׁתַּנַּקְנוּ
	second	הִשְׁתַּנַּקְתָּ	הִשְׁתַּנַּקְתְּ	הִשְׁתַּנַּקְתֶּם	הִשְׁתַּנַּקְתֶּן
	third	הִשְׁתַּנֵּק	הִשְׁתַּנְּקָה	הִשְׁתַּנְּקוּ
present		מִשְׁתַּנֵּק	מִשְׁתַּנֶּקֶת	מִשְׁתַּנְּקִים	מִשְׁתַּנְּקוֹת
future	first	אֶשְׁתַּנֵּק		נִשְׁתַּנֵּק
	second	תִּשְׁתַּנֵּק	תִּשְׁתַּנְּקִי	תִּשְׁתַּנְּקוּ	תִּשְׁתַּנֵּקְנָה1
	third	יִשְׁתַּנֵּק	תִּשְׁתַּנֵּק	יִשְׁתַּנְּקוּ	תִּשְׁתַּנֵּקְנָה1
imperative		הִשְׁתַּנֵּק	הִשְׁתַּנְּקִי	הִשְׁתַּנְּקוּ	הִשְׁתַּנֵּקְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• “השתנק” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language