השתלב

Hebrew

Root
שׁ־ל־ב (sh-l-b)

Verb

הִשְׁתַּלֵּב • (hištallēḇ) (hitpa'el construction)

1. to become integrated

Conjugation

Conjugation of הִשְׁתַּלֵּב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִשְׁתַּלֵּב action noun: הִשְׁתַּלְּבוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִשְׁתַּלַּבְתִּי		הִשְׁתַּלַּבְנוּ
	second	הִשְׁתַּלַּבְתָּ	הִשְׁתַּלַּבְתְּ	הִשְׁתַּלַּבְתֶּם	הִשְׁתַּלַּבְתֶּן
	third	הִשְׁתַּלֵּב	הִשְׁתַּלְּבָה	הִשְׁתַּלְּבוּ
present		מִשְׁתַּלֵּב	מִשְׁתַּלֶּבֶת	מִשְׁתַּלְּבִים	מִשְׁתַּלְּבוֹת
future	first	אֶשְׁתַּלֵּב		נִשְׁתַּלֵּב
	second	תִּשְׁתַּלֵּב	תִּשְׁתַּלְּבִי	תִּשְׁתַּלְּבוּ	תִּשְׁתַּלֵּבְנָה1
	third	יִשְׁתַּלֵּב	תִּשְׁתַּלֵּב	יִשְׁתַּלְּבוּ	תִּשְׁתַּלֵּבְנָה1
imperative		הִשְׁתַּלֵּב	הִשְׁתַּלְּבִי	הִשְׁתַּלְּבוּ	הִשְׁתַּלֵּבְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.