השתחרר

Hebrew

Root
שׁ־ח־ר־ר (sh-kh-r-r)

Verb

הִשְׁתַּחְרֵר • (hishtakhrér) (hitpa'el construction)

1. to free oneself

Conjugation

Conjugation of הִשְׁתַּחְרֵר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִשְׁתַּחְרֵר action noun: הִשְׁתַּחְרְרוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִשְׁתַּחְרַרְתִּי		הִשְׁתַּחְרַרְנוּ
	second	הִשְׁתַּחְרַרְתָּ	הִשְׁתַּחְרַרְתְּ	הִשְׁתַּחְרַרְתֶּם	הִשְׁתַּחְרַרְתֶּן
	third	הִשְׁתַּחְרֵר	הִשְׁתַּחְרְרָה	הִשְׁתַּחְרְרוּ
present		מִשְׁתַּחְרֵר	מִשְׁתַּחְרֶרֶת	מִשְׁתַּחְרְרִים	מִשְׁתַּחְרְרוֹת
future	first	אֶשְׁתַּחְרֵר		נִשְׁתַּחְרֵר
	second	תִּשְׁתַּחְרֵר	תִּשְׁתַּחְרְרִי	תִּשְׁתַּחְרְרוּ	תִּשְׁתַּחְרֵרְנָה1
	third	יִשְׁתַּחְרֵר	תִּשְׁתַּחְרֵר	יִשְׁתַּחְרְרוּ	תִּשְׁתַּחְרֵרְנָה1
imperative		הִשְׁתַּחְרֵר	הִשְׁתַּחְרְרִי	הִשְׁתַּחְרְרוּ	הִשְׁתַּחְרֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.