השתוחח

Hebrew

Verb

הִשְׁתּוֹחֵחַ • (hishtokhéakh) (hitpa'el construction)

1. (literary) to bend over, stoop
2. (flowery) to become gloomy, depressed

Conjugation

Conjugation of הִשְׁתּוֹחֵחַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִשְׁתּוֹחֵחַ action noun: הִשְׁתּוֹחֲחוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִשְׁתּוֹחַחְתִּי		הִשְׁתּוֹחַחְנוּ
	second	הִשְׁתּוֹחַחְתָּ	הִשְׁתּוֹחַחְתְּ	הִשְׁתּוֹחַחְתֶּם	הִשְׁתּוֹחַחְתֶּן
	third	הִשְׁתּוֹחֵחַ	הִשְׁתּוֹחֲחָה	הִשְׁתּוֹחֲחוּ
present		מִשְׁתּוֹחֵחַ	מִשְׁתּוֹחַחַת	מִשְׁתּוֹחֲחִים	מִשְׁתּוֹחֲחוֹת
future	first	אֶשְׁתּוֹחֵחַ		נִשְׁתּוֹחֵחַ
	second	תִּשְׁתּוֹחֵחַ	תִּשְׁתּוֹחֲחִי	תִּשְׁתּוֹחֲחוּ	תִּשְׁתּוֹחַחְנָה1
	third	יִשְׁתּוֹחֵחַ	תִּשְׁתּוֹחֵחַ	יִשְׁתּוֹחֲחוּ	תִּשְׁתּוֹחַחְנָה1
imperative		הִשְׁתּוֹחֵחַ	הִשְׁתּוֹחֲחִי	הִשְׁתּוֹחֲחוּ	הִשְׁתּוֹחַחְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.