השמיד

Hebrew

Root
שׁ־מ־ד (sh-m-d)

Verb

הִשְׁמִיד • (hishmíd) (hif'il construction, future יַשְׁמִיד, passive counterpart הושמד / הֻשְׁמַד)

1. to destroy

Conjugation

Conjugation of הִשְׁמִיד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַשְׁמִיד action noun: הַשְׁמָדָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִשְׁמַדְתִּי		הִשְׁמַדְנוּ
	second	הִשְׁמַדְתָּ	הִשְׁמַדְתְּ	הִשְׁמַדְתֶּם	הִשְׁמַדְתֶּן
	third	הִשְׁמִיד	הִשְׁמִידָה	הִשְׁמִידוּ
present		מַשְׁמִיד	מַשְׁמִידָה	מַשְׁמִידִים	מַשְׁמִידוֹת
future	first	אַשְׁמִיד		נַשְׁמִיד
	second	תַּשְׁמִיד	תַּשְׁמִידִי	תַּשְׁמִידוּ	תַּשְׁמֵדְנָה1
	third	יַשְׁמִיד	תַּשְׁמִיד	יַשְׁמִידוּ	תַּשְׁמֵדְנָה1
imperative		הַשְׁמֵד	הַשְׁמִידִי	הַשְׁמִידוּ	הַשְׁמֵדְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.