השכיב

Hebrew

Root
שׁ־כ־ב (sh-k-b)

Verb

הִשְׁכִּיב • (hishkiv) (hif'il construction, passive counterpart הושכב / הֻשְׁכַּב)

1. (transitive) to lay down, to put to bed
   • הַשְׁכִּיבֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ לְשָׁלוֹם וְהַעֲמִידֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לְחַיִּים

     hashkivénu Adonái Elohénu l-shalóm v-ha'amidénu malkénu l-ḥayyím

     Make us lie down, o Lord our God, to peace, and make us stand up, our King, to life.

Conjugation

Conjugation of הִשְׁכִּיב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַשְׁכִּיב action noun: הַשְׁכָּבָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִשְׁכַּבְתִּי		הִשְׁכַּבְנוּ
	second	הִשְׁכַּבְתָּ	הִשְׁכַּבְתְּ	הִשְׁכַּבְתֶּם	הִשְׁכַּבְתֶּן
	third	הִשְׁכִּיב	הִשְׁכִּיבָה	הִשְׁכִּיבוּ
present		מַשְׁכִּיב	מַשְׁכִּיבָה	מַשְׁכִּיבִים	מַשְׁכִּיבוֹת
future	first	אַשְׁכִּיב		נַשְׁכִּיב
	second	תַּשְׁכִּיב	תַּשְׁכִּיבִי	תַּשְׁכִּיבוּ	תַּשְׁכֵּבְנָה1
	third	יַשְׁכִּיב	תַּשְׁכִּיב	יַשְׁכִּיבוּ	תַּשְׁכֵּבְנָה1
imperative		הַשְׁכֵּב	הַשְׁכִּיבִי	הַשְׁכִּיבוּ	הַשְׁכֵּבְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.