השחיר

Hebrew

Root
שׁ־ח־ר (sh-kh-r)

Verb

הִשְׁחִיר • (hishkhír) (hif'il construction)

1. (transitive or intransitive, ergative) to blacken

Conjugation

Conjugation of הִשְׁחִיר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַשְׁחִיר action noun: הַשְׁחָרָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִשְׁחַרְתִּי		הִשְׁחַרְנוּ
	second	הִשְׁחַרְתָּ	הִשְׁחַרְתְּ	הִשְׁחַרְתֶּם	הִשְׁחַרְתֶּן
	third	הִשְׁחִיר	הִשְׁחִירָה	הִשְׁחִירוּ
present		מַשְׁחִיר	מַשְׁחִירָה	מַשְׁחִירִים	מַשְׁחִירוֹת
future	first	אַשְׁחִיר		נַשְׁחִיר
	second	תַּשְׁחִיר	תַּשְׁחִירִי	תַּשְׁחִירוּ	תַּשְׁחֵרְנָה1
	third	יַשְׁחִיר	תַּשְׁחִיר	יַשְׁחִירוּ	תַּשְׁחֵרְנָה1
imperative		הַשְׁחֵר	הַשְׁחִירִי	הַשְׁחִירוּ	הַשְׁחֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.