השהה

Hebrew

Root
שׁ־ה־ה (sh-h-h)
3 terms

Verb

הִשְׁהָה • (hish'há) (hif'il construction)

1. (transitive) to delay, postpone, hold up

Conjugation

Conjugation of הִשְׁהָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהַשְׁהוֹת
		action noun		הַשְׁהָיָה
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִשְׁהֵיתִי		הִשְׁהֵינוּ
	second	הִשְׁהֵיתָ	הִשְׁהֵית	הִשְׁהֵיתֶם	הִשְׁהֵיתֶן
	third	הִשְׁהָה	הִשְׁהֲתָה	הִשְׁהוּ
present		מַשְׁהֶה	מַשְׁהָה	מַשְׁהִים	מַשְׁהוֹת
future	first	אַשְׁהֶה		נַשְׁהֶה
	second	תַּשְׁהֶה	תַּשְׁהִי	תַּשְׁהוּ	תַּשְׁהֶינָה1
	third	יַשְׁהֶה	תַּשְׁהֶה	יַשְׁהוּ	תַּשְׁהֶינָה1
imperative		הַשְׁהֵה	הַשְׁהִי	הַשְׁהוּ	הַשְׁהֶינָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.