השאיל

Hebrew

Root
שׁ־א־ל (sh-ʾ-l)

Verb

הִשְׁאִיל • (hish'íl) (hif'il construction)

1. to lend

Conjugation

Conjugation of הִשְׁאִיל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַשְׁאִיל action noun: הַשְׁאָלָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִשְׁאַלְתִּי		הִשְׁאַלְנוּ
	second	הִשְׁאַלְתָּ	הִשְׁאַלְתְּ	הִשְׁאַלְתֶּם	הִשְׁאַלְתֶּן
	third	הִשְׁאִיל	הִשְׁאִילָה	הִשְׁאִילוּ
present		מַשְׁאִיל	מַשְׁאִילָה	מַשְׁאִילִים	מַשְׁאִילוֹת
future	first	אַשְׁאִיל		נַשְׁאִיל
	second	תַּשְׁאִיל	תַּשְׁאִילִי	תַּשְׁאִילוּ	תַּשְׁאֵלְנָה1
	third	יַשְׁאִיל	תַּשְׁאִיל	יַשְׁאִילוּ	תַּשְׁאֵלְנָה1
imperative		הַשְׁאֵל	הַשְׁאִילִי	הַשְׁאִילוּ	הַשְׁאֵלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “השאיל” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language