הרתיח

Hebrew

Root
ר־ת־ח (r-t-kh)
3 terms

Verb

הִרְתִּיחַ • (hirtíakh) (hif'il construction)

1. (transitive) to boil

Conjugation

Conjugation of הִרְתִּיחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהַרְתִּיחַ
		action noun		הַרְתָּחָה
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִרְתַּחְתִּי		הִרְתַּחְנוּ
	second	הִרְתַּחְתָּ	הִרְתַּחְתְּ	הִרְתַּחְתֶּם	הִרְתַּחְתֶּן
	third	הִרְתִּיחַ	הִרְתִּיחָה	הִרְתִּיחוּ
present		מַרְתִּיחַ	מַרְתִּיחָה	מַרְתִּיחִים	מַרְתִּיחוֹת
future	first	אַרְתִּיחַ		נַרְתִּיחַ
	second	תַּרְתִּיחַ	תַּרְתִּיחִי	תַּרְתִּיחוּ	תַּרְתַּחְנָה1
	third	יַרְתִּיחַ	תַּרְתִּיחַ	יַרְתִּיחוּ	תַּרְתַּחְנָה1
imperative		הַרְתֵּחַ	הַרְתִּיחִי	הַרְתִּיחוּ	הַרְתַּחְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• “הרתיח” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language