הרחיק

Hebrew

Root
ר־ח־ק (r-kh-q)

Verb

הִרְחִיק • (hirkhík) (hif'il construction)

1. To make (something or someone) more distant: to separate, to distance, to take away or send away, etc.

Conjugation

Conjugation of הִרְחִיק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַרְחִיק action noun: הַרְחָקָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִרְחַקְתִּי		הִרְחַקְנוּ
	second	הִרְחַקְתָּ	הִרְחַקְתְּ	הִרְחַקְתֶּם	הִרְחַקְתֶּן
	third	הִרְחִיק	הִרְחִיקָה	הִרְחִיקוּ
present		מַרְחִיק	מַרְחִיקָה	מַרְחִיקִים	מַרְחִיקוֹת
future	first	אַרְחִיק		נַרְחִיק
	second	תַּרְחִיק	תַּרְחִיקִי	תַּרְחִיקוּ	תַּרְחֵקְנָה1
	third	יַרְחִיק	תַּרְחִיק	יַרְחִיקוּ	תַּרְחֵקְנָה1
imperative		הַרְחֵק	הַרְחִיקִי	הַרְחִיקוּ	הַרְחֵקְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.