הרגיע

Hebrew

Root
ר־ג־ע (r-g-ʿ)

Verb

הִרְגִּיעַ • (hirgía) (hif'il construction)

1. (transitive) to calm (someone) down

Conjugation

Conjugation of הִרְגִּיעַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַרְגִּיעַ action noun: הַרְגָּעָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִרְגַּעְתִּי		הִרְגַּעְנוּ
	second	הִרְגַּעְתָּ	הִרְגַּעְתְּ	הִרְגַּעְתֶּם	הִרְגַּעְתֶּן
	third	הִרְגִּיעַ	הִרְגִּיעָה	הִרְגִּיעוּ
present		מַרְגִּיעַ	מַרְגִּיעָה	מַרְגִּיעִים	מַרְגִּיעוֹת
future	first	אַרְגִּיעַ		נַרְגִּיעַ
	second	תַּרְגִּיעַ	תַּרְגִּיעִי	תַּרְגִּיעוּ	תַּרְגַּעְנָה1
	third	יַרְגִּיעַ	תַּרְגִּיעַ	יַרְגִּיעוּ	תַּרְגַּעְנָה1
imperative		הַרְגֵּעַ	הַרְגִּיעִי	הַרְגִּיעוּ	הַרְגַּעְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.