הקליט

Hebrew

Etymology

Root
ק־ל־ט (q-l-ṭ)

From the root ק־ל־ט (k-l-t).

Verb

הִקְלִיט • (hiklít) (hif'il construction, passive counterpart הוקלט / הֻקְלַט)

1. To record, to tape: to make an audio or video record of.

Conjugation

Conjugation of הִקְלִיט (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַקְלִיט action noun: הַקְלָטָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִקְלַטְתִּי		הִקְלַטְנוּ
	second	הִקְלַטְתָּ	הִקְלַטְתְּ	הִקְלַטְתֶּם	הִקְלַטְתֶּן
	third	הִקְלִיט	הִקְלִיטָה	הִקְלִיטוּ
present		מַקְלִיט	מַקְלִיטָה	מַקְלִיטִים	מַקְלִיטוֹת
future	first	אַקְלִיט		נַקְלִיט
	second	תַּקְלִיט	תַּקְלִיטִי	תַּקְלִיטוּ	תַּקְלֵטְנָה1
	third	יַקְלִיט	תַּקְלִיט	יַקְלִיטוּ	תַּקְלֵטְנָה1
imperative		הַקְלֵט	הַקְלִיטִי	הַקְלִיטוּ	הַקְלֵטְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.