הקטיר

Hebrew

Root
ק־ט־ר (q-ṭ-r)
6 terms

Etymology

From the Hebrew root ק־ט־ר (q-t-r), related to burning or smoking.

Verb

הִקְטִיר • (hiqtír) (hif'il construction)

1. (transitive) to offer up (incense or burnt offerings), to turn into smoke
   • Tanach, Exodus 30:7, with translation of the Jewish Publication Society:

     וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת־הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה׃

     v-hiqtír 'aláv Aharón q'tóret sammím ba-bóqer ba-bóqer b-heitivó et ha-nerót yaqtirénna.

     And Aaron shall burn thereon incense of sweet spices; every morning, when he dresseth the lamps, he shall burn it.

   • Tanach, Leviticus 16:25, with translation of the Jewish Publication Society:

     וְאֵת חֵלֶב הַחַטָּאת יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה׃

     v-et ḥélev ha-ḥatát yaqtír ha-mizbéḥa.

     And the fat of the sin-offering shall he make smoke upon the altar.

Conjugation

Conjugation of הִקְטִיר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהַקְטִיר
		action noun		הַקְטָרָה
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִקְטַרְתִּי		הִקְטַרְנוּ
	second	הִקְטַרְתָּ	הִקְטַרְתְּ	הִקְטַרְתֶּם	הִקְטַרְתֶּן
	third	הִקְטִיר	הִקְטִירָה	הִקְטִירוּ
present		מַקְטִיר	מַקְטִירָה	מַקְטִירִים	מַקְטִירוֹת
future	first	אַקְטִיר		נַקְטִיר
	second	תַּקְטִיר	תַּקְטִירִי	תַּקְטִירוּ	תַּקְטֵרְנָה1
	third	יַקְטִיר	תַּקְטִיר	יַקְטִירוּ	תַּקְטֵרְנָה1
imperative		הַקְטֵר	הַקְטִירִי	הַקְטִירוּ	הַקְטֵרְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.