הקדים

Hebrew

Root
ק־ד־ם (q-d-m)
16 terms

Verb

הִקְדִּים • (hiqdīm, hikdím) (hif'il construction)

1. to arrive early

   Antonym: איחר (ʔiḥer, ikhér)

2. to prepone, to antedate

   Antonym: דחה (dɔḥɔ̂, dakhá)

Conjugation

Conjugation of הִקְדִּים (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַקְדִּים action noun: הַקְדָּמָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִקְדַּמְתִּי		הִקְדַּמְנוּ
	second	הִקְדַּמְתָּ	הִקְדַּמְתְּ	הִקְדַּמְתֶּם	הִקְדַּמְתֶּן
	third	הִקְדִּים	הִקְדִּימָה	הִקְדִּימוּ
present		מַקְדִּים	מַקְדִּימָה	מַקְדִּימִים	מַקְדִּימוֹת
future	first	אַקְדִּים		נַקְדִּים
	second	תַּקְדִּים	תַּקְדִּימִי	תַּקְדִּימוּ	תַּקְדֵּמְנָה1
	third	יַקְדִּים	תַּקְדִּים	יַקְדִּימוּ	תַּקְדֵּמְנָה1
imperative		הַקְדֵּם	הַקְדִּימִי	הַקְדִּימוּ	הַקְדֵּמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “הקדים” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language