הקביל
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew
[edit]| Root |
|---|
| ק־ב־ל (q-b-l) |
Verb
[edit]הִקְבִּיל • (hikbíl) (hif'il construction)
- To parallel, to be parallel to.
Conjugation
[edit]Conjugation of הִקְבִּיל (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִקְבַּלְתִּי | הִקְבַּלְנוּ | ||
| second | הִקְבַּלְתָּ | הִקְבַּלְתְּ | הִקְבַּלְתֶּם | הִקְבַּלְתֶּן | |
| third | הִקְבִּיל | הִקְבִּילָה | הִקְבִּילוּ | ||
| present | מַקְבִּיל | מַקְבִּילָה | מַקְבִּילִים | מַקְבִּילוֹת | |
| future | first | אַקְבִּיל | נַקְבִּיל | ||
| second | תַּקְבִּיל | תַּקְבִּילִי | תַּקְבִּילוּ | תַּקְבֵּלְנָה1 | |
| third | יַקְבִּיל | תַּקְבִּיל | יַקְבִּילוּ | תַּקְבֵּלְנָה1 | |
| imperative | הַקְבֵּל | הַקְבִּילִי | הַקְבִּילוּ | הַקְבֵּלְנָה1 | |
| notes |
| ||||
Related terms
[edit]- מקביל (makbíl)