הצטחק

Hebrew

Root
צ־ח־ק (ts-kh-q)
6 terms

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): [(h)it͡staˈχɛk]

Verb

הִצְטַחֵק • (hitstakhek) (hitpa'el construction)

1. to chuckle, to laugh quietly to oneself
2. to grin, to smile

Conjugation

Conjugation of הִצְטַחֵק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִצְטַחֵק action noun: הִצְטַחֲקוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִצְטַחַקְתִּי		הִצְטַחַקְנוּ
	second	הִצְטַחַקְתָּ	הִצְטַחַקְתְּ	הִצְטַחַקְתֶּם	הִצְטַחַקְתֶּן
	third	הִצְטַחֵק	הִצְטַחֲקָה	הִצְטַחֲקוּ
present		מִצְטַחֵק	מִצְטַחֶקֶת	מִצְטַחֲקִים	מִצְטַחֲקוֹת
future	first	אֶצְטַחֵק		נִצְטַחֵק
	second	תִּצְטַחֵק	תִּצְטַחֲקִי	תִּצְטַחֲקוּ	תִּצְטַחֵקְנָה1
	third	יִצְטַחֵק	תִּצְטַחֵק	יִצְטַחֲקוּ	תִּצְטַחֵקְנָה1
imperative		הִצְטַחֵק	הִצְטַחֲקִי	הִצְטַחֲקוּ	הִצְטַחֵקְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.