הפשיט

Hebrew

Root
פ־שׁ־ט (p-sh-ṭ)

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /hifˈʃit/

Verb

הִפְשִׁיט • (hifshit) (hif'il construction, passive counterpart הופשט / הֻפְשַׁט)

1. (transitive) to undress (someone else)

Conjugation

Conjugation of הִפְשִׁיט (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַפְשִׁיט action noun: הַפְשָׁטָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִפְשַׁטְתִּי		הִפְשַׁטְנוּ
	second	הִפְשַׁטְתָּ	הִפְשַׁטְתְּ	הִפְשַׁטְתֶּם	הִפְשַׁטְתֶּן
	third	הִפְשִׁיט	הִפְשִׁיטָה	הִפְשִׁיטוּ
present		מַפְשִׁיט	מַפְשִׁיטָה	מַפְשִׁיטִים	מַפְשִׁיטוֹת
future	first	אַפְשִׁיט		נַפְשִׁיט
	second	תַּפְשִׁיט	תַּפְשִׁיטִי	תַּפְשִׁיטוּ	תַּפְשֵׁטְנָה1
	third	יַפְשִׁיט	תַּפְשִׁיט	יַפְשִׁיטוּ	תַּפְשֵׁטְנָה1
imperative		הַפְשֵׁט	הַפְשִׁיטִי	הַפְשִׁיטוּ	הַפְשֵׁטְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.