הפריש

Hebrew

Root
פ־ר־שׁ (p-r-sh)

Verb

הִפְרִישׁ • (hifrísh) (hif'il construction)

1. to secrete
2. to separate

Conjugation

Conjugation of הִפְרִישׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַפְרִישׁ action noun: הַפְרָשָׁה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִפְרַשְׁתִּי		הִפְרַשְׁנוּ
	second	הִפְרַשְׁתָּ	הִפְרַשְׁתְּ	הִפְרַשְׁתֶּם	הִפְרַשְׁתֶּן
	third	הִפְרִישׁ	הִפְרִישָׁה	הִפְרִישׁוּ
present		מַפְרִישׁ	מַפְרִישָׁה	מַפְרִישִׁים	מַפְרִישׁוֹת
future	first	אַפְרִישׁ		נַפְרִישׁ
	second	תַּפְרִישׁ	תַּפְרִישִׁי	תַּפְרִישׁוּ	תַּפְרֵשְׁנָה1
	third	יַפְרִישׁ	תַּפְרִישׁ	יַפְרִישׁוּ	תַּפְרֵשְׁנָה1
imperative		הַפְרֵשׁ	הַפְרִישִׁי	הַפְרִישׁוּ	הַפְרֵשְׁנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “הפריש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language