הפריד

Hebrew

Root
פ־ר־ד (p-r-d)

Verb

הִפְרִיד • (hifríd) (hif'il construction, passive counterpart הופרד / הֻפְרַד)

1. (transitive) to separate; to differentiate

Conjugation

Conjugation of הִפְרִיד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַפְרִיד action noun: הַפְרָדָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִפְרַדְתִּי		הִפְרַדְנוּ
	second	הִפְרַדְתָּ	הִפְרַדְתְּ	הִפְרַדְתֶּם	הִפְרַדְתֶּן
	third	הִפְרִיד	הִפְרִידָה	הִפְרִידוּ
present		מַפְרִיד	מַפְרִידָה	מַפְרִידִים	מַפְרִידוֹת
future	first	אַפְרִיד		נַפְרִיד
	second	תַּפְרִיד	תַּפְרִידִי	תַּפְרִידוּ	תַּפְרֵדְנָה1
	third	יַפְרִיד	תַּפְרִיד	יַפְרִידוּ	תַּפְרֵדְנָה1
imperative		הַפְרֵד	הַפְרִידִי	הַפְרִידוּ	הַפְרֵדְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.