הפקיע

Hebrew

Root
פ־ק־ע (p-q-ʿ)
2 terms

Verb

הִפְקִיעַ • (hifkía) (hif'il construction)

1. to expropriate

Conjugation

Conjugation of הִפְקִיעַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַפְקִיעַ action noun: הַפְקָעָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִפְקַעְתִּי		הִפְקַעְנוּ
	second	הִפְקַעְתָּ	הִפְקַעְתְּ	הִפְקַעְתֶּם	הִפְקַעְתֶּן
	third	הִפְקִיעַ	הִפְקִיעָה	הִפְקִיעוּ
present		מַפְקִיעַ	מַפְקִיעָה	מַפְקִיעִים	מַפְקִיעוֹת
future	first	אַפְקִיעַ		נַפְקִיעַ
	second	תַּפְקִיעַ	תַּפְקִיעִי	תַּפְקִיעוּ	תַּפְקַעְנָה1
	third	יַפְקִיעַ	תַּפְקִיעַ	יַפְקִיעוּ	תַּפְקַעְנָה1
imperative		הַפְקֵעַ	הַפְקִיעִי	הַפְקִיעוּ	הַפְקַעְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.