הפציר
Hebrew
[edit]| Root |
|---|
| פ־צ־ר (p-ts-r) |
Verb
[edit]הִפְצִיר • (hiftsír) (hif'il construction)
- to request persistently, to implore, to beseech
- 1897, Reuben Brainin, בן סורר ומורה (ben sorér umoré/á):
- […] אף כי אני ואמו הפצרנו בו, פעמים אין מספר, כי יקח מכספנו ככל הדרוש לו בכל עת ובכל זמן, אבל דא עקא כי לא דרוש לו כלל, […]
- […] Although his mother and I implored him, countless times, to take from our money as much as he needs at any occasion and at any time, but the problem is that he does not need [money] at all, […]
Conjugation
[edit]Conjugation of הִפְצִיר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִפְצַרְתִּי | הִפְצַרְנוּ | ||
| second | הִפְצַרְתָּ | הִפְצַרְתְּ | הִפְצַרְתֶּם | הִפְצַרְתֶּן | |
| third | הִפְצִיר | הִפְצִירָה | הִפְצִירוּ | ||
| present | מַפְצִיר | מַפְצִירָה | מַפְצִירִים | מַפְצִירוֹת | |
| future | first | אַפְצִיר | נַפְצִיר | ||
| second | תַּפְצִיר | תַּפְצִירִי | תַּפְצִירוּ | תַּפְצֵרְנָה1 | |
| third | יַפְצִיר | תַּפְצִיר | יַפְצִירוּ | תַּפְצֵרְנָה1 | |
| imperative | הַפְצֵר | הַפְצִירִי | הַפְצִירוּ | הַפְצֵרְנָה1 | |
| notes |
| ||||
Synonyms
[edit]- (to request persistently): (literary) פָּצַר (patsár)