הפחית

Hebrew

Root
פ־ח־ת (p-kh-t)

Verb

הִפְחִית • (hifkhít) (hif'il construction)

1. (transitive) to reduce, lower, decrease

Conjugation

Conjugation of הִפְחִית (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַפְחִית action noun: הַפְחָתָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הפחתתי / הִפְחַתִּי		הִפְחַתְנוּ
	second	הפחתת / הִפְחַתָּ	הפחתת / הִפְחַתְּ	הפחתתם / הִפְחַתֶּם	הפחתתן / הִפְחַתֶּן
	third	הִפְחִית	הִפְחִיתָה	הִפְחִיתוּ
present		מַפְחִית	מַפְחִיתָה	מַפְחִיתִים	מַפְחִיתוֹת
future	first	אַפְחִית		נַפְחִית
	second	תַּפְחִית	תַּפְחִיתִי	תַּפְחִיתוּ	תַּפְחֵתְנָה1
	third	יַפְחִית	תַּפְחִית	יַפְחִיתוּ	תַּפְחֵתְנָה1
imperative		הַפְחֵת	הַפְחִיתִי	הַפְחִיתוּ	הַפְחֵתְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

• הקטין (hiktín)