העלים

Hebrew

Root
ע־ל־ם (ʿ-l-m)
8 terms

Verb

הֶעֱלִים • (he'elím) (hif'il construction)

1. to make (something) disappear, vanish; to hide, conceal (something)
   • ספר מלכים ב ד כז‎ (2 Kings 4:27, trans. New International Version)

     וַתָּבֹא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הָהָר וַתַּחֲזֵק בְּרַגְלָיו וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהׇדְפָהּ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הַרְפֵּה לָהּ כִּי נַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ וַיהוָה הֶעְלִים מִמֶּנִּי וְלֹא הִגִּיד לִי.

     vatavó el ish ha'elohím el hahár vatakhazék b'ragláv vayigásh gekhazi lehodfáh vayómer ish ha'elohím harpé lah ki nafshá mará la veYHVH he'elím miméni velo higíd li.
     wattāḇō ʾel-ʾîš hāʾĕlōhîm ʾel-hāhār, wattaḥăzêq bəraḡlāw; wayyiggaš gêḥăzî ləhāḏəp̄āh, wayyōmer ʾîš hā ʾĕlōhîm harpêh-lāh kî-nap̄šāh mārāh-lāh, YHVH heʿlîm mimmennî, wəlō higgîḏ lî.

     When she reached the man of God at the mountain, she took hold of his feet. Gehazi came over to push her away, but the man of God said, "Leave her alone! She is in bitter distress, but the Lord has hidden it from me and has not told me why."

Conjugation

Conjugation of הֶעֱלִים (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהַעֲלִים
		action noun		הַעֲלָמָה
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הֶעֱלַמְתִּי		הֶעֱלַמְנוּ
	second	הֶעֱלַמְתָּ	הֶעֱלַמְתְּ	הֶעֱלַמְתֶּם	הֶעֱלַמְתֶּן
	third	הֶעֱלִים	הֶעֱלִימָה	הֶעֱלִימוּ
present		מַעֲלִים	מַעֲלִימָה	מַעֲלִימִים	מַעֲלִימוֹת
future	first	אַעֲלִים		נַעֲלִים
	second	תַּעֲלִים	תַּעֲלִימִי	תַּעֲלִימוּ	תַּעֲלֵמְנָה1
	third	יַעֲלִים	תַּעֲלִים	יַעֲלִימוּ	תַּעֲלֵמְנָה1
imperative		הַעֲלֵם	הַעֲלִימִי	הַעֲלִימוּ	הַעֲלֵמְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• עָלַם (alám) (qal construction)
• נֶעֱלַם (ne'elám) (nif'al construction)