העביד
Hebrew
[edit]Etymology
[edit]From the root ע-ב-ד, using the hif`íl conjugation.
Verb
[edit]הֶעֱבִיד • (he'evíd) (hif'il construction)
- (transitive) work (cause (a servant or the like) to work)
Conjugation
[edit]Conjugation of הֶעֱבִיד (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הֶעֱבַדְתִּי | הֶעֱבַדְנוּ | ||
| second | הֶעֱבַדְתָּ | הֶעֱבַדְתְּ | הֶעֱבַדְתֶּם | הֶעֱבַדְתֶּן | |
| third | הֶעֱבִיד | הֶעֱבִידָה | הֶעֱבִידוּ | ||
| present | מַעֲבִיד | מַעֲבִידָה | מַעֲבִידִים | מַעֲבִידוֹת | |
| future | first | אַעֲבִיד | נַעֲבִיד | ||
| second | תַּעֲבִיד | תַּעֲבִידִי | תַּעֲבִידוּ | תַּעֲבֵדְנָה1 | |
| third | יַעֲבִיד | תַּעֲבִיד | יַעֲבִידוּ | תַּעֲבֵדְנָה1 | |
| imperative | הַעֲבֵד | הַעֲבִידִי | הַעֲבִידוּ | הַעֲבֵדְנָה1 | |
| notes |
| ||||