הסתדר

Hebrew

Root
ס־ד־ר (s-d-r)

Verb

הִסְתַּדֵּר • (histadér) (hitpa'el construction)

1. (of a situation) To turn out OK.
2. (of a person in a situation) To manage, to get by, to be OK.

Conjugation

Conjugation of הִסְתַּדֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִסְתַּדֵּר action noun: הִסְתַּדְּרוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִסְתַּדַּרְתִּי		הִסְתַּדַּרְנוּ
	second	הִסְתַּדַּרְתָּ	הִסְתַּדַּרְתְּ	הִסְתַּדַּרְתֶּם	הִסְתַּדַּרְתֶּן
	third	הִסְתַּדֵּר	הִסְתַּדְּרָה	הִסְתַּדְּרוּ
present		מִסְתַּדֵּר	מִסְתַּדֶּרֶת	מִסְתַּדְּרִים	מִסְתַּדְּרוֹת
future	first	אֶסְתַּדֵּר		נִסְתַּדֵּר
	second	תִּסְתַּדֵּר	תִּסְתַּדְּרִי	תִּסְתַּדְּרוּ	תִּסְתַּדֵּרְנָה1
	third	יִסְתַּדֵּר	תִּסְתַּדֵּר	יִסְתַּדְּרוּ	תִּסְתַּדֵּרְנָה1
imperative		הִסְתַּדֵּר	הִסְתַּדְּרִי	הִסְתַּדְּרוּ	הִסְתַּדֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.