הסתגל

Hebrew

Root
ס־ג־ל (s-g-l)
7 terms

Verb

הִסְתַּגֵּל • (histagél) (hitpa'el construction)

1. adapt oneself

Conjugation

Conjugation of הִסְתַּגֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִסְתַּגֵּל action noun: הִסְתַּגְּלוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִסְתַּגַּלְתִּי		הִסְתַּגַּלְנוּ
	second	הִסְתַּגַּלְתָּ	הִסְתַּגַּלְתְּ	הִסְתַּגַּלְתֶּם	הִסְתַּגַּלְתֶּן
	third	הִסְתַּגֵּל	הִסְתַּגְּלָה	הִסְתַּגְּלוּ
present		מִסְתַּגֵּל	מִסְתַּגֶּלֶת	מִסְתַּגְּלִים	מִסְתַּגְּלוֹת
future	first	אֶסְתַּגֵּל		נִסְתַּגֵּל
	second	תִּסְתַּגֵּל	תִּסְתַּגְּלִי	תִּסְתַּגְּלוּ	תִּסְתַּגֵּלְנָה1
	third	יִסְתַּגֵּל	תִּסְתַּגֵּל	יִסְתַּגְּלוּ	תִּסְתַּגֵּלְנָה1
imperative		הִסְתַּגֵּל	הִסְתַּגְּלִי	הִסְתַּגְּלוּ	הִסְתַּגֵּלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “הסתגל” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language