הסמיק

Hebrew

Root
ס־מ־ק (s-m-q)
2 terms

Verb

הִסְמִיק • (hismík) (hif'il construction)

1. to blush

Conjugation

Conjugation of הִסְמִיק (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהַסְמִיק
		action noun		הַסְמָקָה
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִסְמַקְתִּי		הִסְמַקְנוּ
	second	הִסְמַקְתָּ	הִסְמַקְתְּ	הִסְמַקְתֶּם	הִסְמַקְתֶּן
	third	הִסְמִיק	הִסְמִיקָה	הִסְמִיקוּ
present		מַסְמִיק	מַסְמִיקָה	מַסְמִיקִים	מַסְמִיקוֹת
future	first	אַסְמִיק		נַסְמִיק
	second	תַּסְמִיק	תַּסְמִיקִי	תַּסְמִיקוּ	תַּסְמֵקְנָה1
	third	יַסְמִיק	תַּסְמִיק	יַסְמִיקוּ	תַּסְמֵקְנָה1
imperative		הַסְמֵק	הַסְמִיקִי	הַסְמִיקוּ	הַסְמֵקְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.