הסגיר

Hebrew

Root
ס־ג־ר (s-g-r)

Verb

הִסְגִּיר • (hisgír) (hif'il construction)

1. to turn in (to tell on (someone) to the authorities)
2. to extradite
3. to give away (a fact)

Conjugation

Conjugation of הִסְגִּיר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַסְגִּיר action noun: הַסְגָּרָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִסְגַּרְתִּי		הִסְגַּרְנוּ
	second	הִסְגַּרְתָּ	הִסְגַּרְתְּ	הִסְגַּרְתֶּם	הִסְגַּרְתֶּן
	third	הִסְגִּיר	הִסְגִּירָה	הִסְגִּירוּ
present		מַסְגִּיר	מַסְגִּירָה	מַסְגִּירִים	מַסְגִּירוֹת
future	first	אַסְגִּיר		נַסְגִּיר
	second	תַּסְגִּיר	תַּסְגִּירִי	תַּסְגִּירוּ	תַּסְגֵּרְנָה1
	third	יַסְגִּיר	תַּסְגִּיר	יַסְגִּירוּ	תַּסְגֵּרְנָה1
imperative		הַסְגֵּר	הַסְגִּירִי	הַסְגִּירוּ	הַסְגֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.