הסב
Hebrew
[edit]| Root |
|---|
| ס־ב־ב (s-b-b) |
Verb
[edit]הֵסֵב • (hesév) (hif'il construction, passive counterpart הוּסַב)
- to cause a change in course or direction
- to change, alter
- to convert (clarification of this definition is needed)
- התוכנית הסבה אותו למורה. ― The program converted him to a teacher.
- to cause, bring about, result in
- (banking) to endorse
- to recline (sit comfortably)
Conjugation
[edit]Conjugation of הֵסֵב (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הֵסַבְתִּי | הֵסַבְנוּ | ||
| second | הֵסַבְתָּ | הֵסַבְתְּ | הֲסַבְתֶּם1 | הֲסַבְתֶּן1 | |
| third | הֵסֵב | הֵסֵבָּה | הֵסֵבּוּ | ||
| present | מֵסֵב | מסיבה / מְסִבָּה | מסיבים / מְסִבִּים | מסיבות / מְסִבּוֹת | |
| future | first | אָסֵב | נָסֵב | ||
| second | תָּסֵב | תָּסֵבִּי | תָּסֵבּוּ | תָּסֵבְנָה2 | |
| third | יָסֵב | תָּסֵב | יָסֵבּוּ | תָּסֵבְנָה2 | |
| imperative | הָסֵב | הָסֵבִּי | הָסֵבּוּ | הָסֵבְנָה2 | |
| notes |
| ||||
Conjugation of הֵסֵב (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הסיבותי / הֲסִבּוֹתִי | הסיבונו / הֲסִבּוֹנוּ | ||
| second | הסיבות / הֲסִבּוֹתָ | הסיבות / הֲסִבּוֹת | הסיבותם / הֲסִבּוֹתֶם | הסיבותן / הֲסִבּוֹתֶן | |
| third | הֵסֵב | הֵסֵבָּה | הֵסֵבּוּ | ||
| present | מֵסֵב | מסיבה / מְסִבָּה | מסיבים / מְסִבִּים | מסיבות / מְסִבּוֹת | |
| future | first | אָסֵב | נָסֵב | ||
| second | תָּסֵב | תָּסֵבִּי | תָּסֵבּוּ | תסיבינה / תְּסִבֶּינָה1 | |
| third | יָסֵב | תָּסֵב | יָסֵבּוּ | תסיבינה / תְּסִבֶּינָה1 | |
| imperative | הָסֵב | הָסֵבִּי | הָסֵבּוּ | הסיבינה / הֲסִבֶּינָה1 | |
| notes |
| ||||