הנמיך

Hebrew

Root
נ־מ־ך (n-m-k)

Verb

הִנְמִיךְ • (hinmíkh) (hif'il construction)

1. to lower

Conjugation

Conjugation of הִנְמִיךְ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַנְמִיךְ action noun: הַנְמָכָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִנְמַכְתִּי		הִנְמַכְנוּ
	second	הִנְמַכְתָּ	הִנְמַכְתְּ	הִנְמַכְתֶּם	הִנְמַכְתֶּן
	third	הִנְמִיךְ	הִנְמִיכָה	הִנְמִיכוּ
present		מַנְמִיךְ	מַנְמִיכָה	מַנְמִיכִים	מַנְמִיכוֹת
future	first	אַנְמִיךְ		נַנְמִיךְ
	second	תַּנְמִיךְ	תַּנְמִיכִי	תַּנְמִיכוּ	תַּנְמֵכְנָה1
	third	יַנְמִיךְ	תַּנְמִיךְ	יַנְמִיכוּ	תַּנְמֵכְנָה1
imperative		הַנְמֵךְ	הַנְמִיכִי	הַנְמִיכוּ	הַנְמֵכְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “הנמיך” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language