המלצה

Hebrew

Etymology

Root
מ־ל־ץ (m-l-ts)
4 terms

Action noun of the verb הִמְלִיץ (himlíts), from the root מ־ל־ץ (m-l-ts).

Noun

הַמְלָצָה • (hamlatsá) f (plural indefinite הַמְלָצוֹת, singular construct הַמְלָצַת־, plural construct הַמְלָצוֹת־) [pattern: הַקְטָלָה]

1. A recommendation, a piece of advice.

Declension

Declension of הַמְלָצָה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	הַמְלָצָה	first	הַמְלָצָתִי		הַמְלָצָתֵנוּ
	definite	הַהַמְלָצָה	second	הַמְלָצָתְךָ	הַמְלָצָתֵךְ	הַמְלָצַתְכֶם	הַמְלָצַתְכֶן
	construct	הַמְלָצַת־	third	הַמְלָצָתוֹ	הַמְלָצָתָהּ	הַמְלָצָתָם	הַמְלָצָתָן
plural	indefinite	הַמְלָצוֹת	first	המלצותיי / הַמְלָצוֹתַי		הַמְלָצוֹתֵינוּ
	definite	הַהַמְלָצוֹת	second	הַמְלָצוֹתֶיךָ	המלצותייך / הַמְלָצוֹתַיִךְ	הַמְלָצוֹתֵיכֶם	הַמְלָצוֹתֵיכֶן
	construct	הַמְלָצוֹת־	third	הַמְלָצוֹתָיו	הַמְלָצוֹתֶיהָ	הַמְלָצוֹתָם	הַמְלָצוֹתָן