הלחים

Hebrew

Root
ל־ח־ם (l-kh-m)

Verb

הִלְחִים • (hilkhím) (hif'il construction)

1. to solder

Conjugation

Conjugation of הִלְחִים (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַלְחִים action noun: הַלְחָמָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִלְחַמְתִּי		הִלְחַמְנוּ
	second	הִלְחַמְתָּ	הִלְחַמְתְּ	הִלְחַמְתֶּם	הִלְחַמְתֶּן
	third	הִלְחִים	הִלְחִימָה	הִלְחִימוּ
present		מַלְחִים	מַלְחִימָה	מַלְחִימִים	מַלְחִימוֹת
future	first	אַלְחִים		נַלְחִים
	second	תַּלְחִים	תַּלְחִימִי	תַּלְחִימוּ	תַּלְחֵמְנָה1
	third	יַלְחִים	תַּלְחִים	יַלְחִימוּ	תַּלְחֵמְנָה1
imperative		הַלְחֵם	הַלְחִימִי	הַלְחִימוּ	הַלְחֵמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• המליח,‎ לחימה